בעוד שלא מעט פעמים פרפקציוניזם נתפס כמשהו חיובי, פשוט כי אנחנו רוצים לבצע משהו באופן מושלם יש הגורסים אחרת. לפי מומחים, פרפקציוניזם נולד ממקום של לחץ, דאגה, ספק וחוסר נוחות מאשר סתם הרצון הפשוט לעשות דברים הכי טוב.
הפסיכולוגיה מאחורי פרפקציוניזם
בעוד שחלק מהאנשים לומדים לקח מטעויות, פרפקציוניסטים רואים את הטעויות כפגם שטבוע בהם, הם מלקים את עצמם מנטלית ומרגישים תחושת כשלון.
מקור נוסף של פרפקציוניזם הוא אגו. הרבה אנשים רוצים שדברים יהיו מושלמים מהפחד מה אנשים יחשבו עליהם ושישפטו אותם לשלילה.
חוויית ילדות גם יכולה לפתח אצל אנשים פרפקציוניזם, בעיקר אם למדת מאחד מההורים שאתה לא יכול להיות נאהב אם אתה לא מושלם.
כיצד פרפקציוניזם פוגע בפרודוקטיביות שלך?
DONE IS BETTER THAN PERFECT
פרפקציוניזם מונע מאנשים מלהתחיל משימה
אנשים כל כך פוחדים שהם לא יעשו את המשימה באופן מושלם שזה פשוט משתק אותם. השיתוק שלהם מוביל לדחיינות, אי עמידה בדד ליינים ואיכות ירודה של עבודה ותוצרים.
גם אם הצלחת להתחיל במשימה , הצבת ציפיות גבוהות מידי מעצמך יגרמו לעבודה שלך להיות פחות טובה. איך? את שואלת, מכיוון שפרפקציוניזם מונע ממך לנסות דברים חדשים, לקחת סיכונים ומדכא את היכולת שלך לצמוח ולהתחדש.
בנוסף, פרפקציוניזם יכול לפגוע בצוות שלך. אם יש לך ציפיות לא ריאליסטיות מהביצועים של הצוות שלך ואת מתאכזבת בכל פעם שהתוצאה נופלת קצת מ”מושלם” , קשה ליצור סביבה שמעודדת צמיחה, אותנטיות וחיבור. זה יכול לגרום לאנשים לא להרגיש עצמם וזו אחת מהדרכים שאנחנו מאבדים מהאנושיות בעבודה.
כיצד תשני את הלך המחשבה הפרפקציוניסטית שלך?
1. שחררי מ”הכל או כלום”
הבעיה עם הלך מחשבה כזה הוא ההתעלמות מהתהליך. השגת הצלחה בדבר מגיעה עם הניסיון ומהתובנות שנצברות בתהליך מה שנותן לך את ההזדמנות ליישם אותם להצלחה עתידית.
2. תציבי מטרות ריאליסטיות
3. מייני החוצה “חייב להיות” מתוך “כדאי שיהיה”
4. תחגגי הצלחות קטנות
לפי מחקרים כל הישג, לא משנה כמה קטן הוא מפעיל את מעגלי התגמול במוחינו. כאשר מסלול זה נפרץ, משתחרר דופמין שידוע כגורם לתחושת מלאי אנרגיה והרגשה טובה. הורמון זה מאפשר לנו לא רק לקבל את התחושה המתוקה הזו של תגמול אלא גם מניע אותנו לנקוט בפעולה ולחזור על מה שעשינו כדי לעורר את שחרורו מלכתחילה.
איך תיישמי זאת? בסוף כל יום תרשמי ביומן שלך 3 השגים
5. תזכרי שמושלם זה סובייקטיבי
6. תאמצי את כלל ה-80/20 וכלל ה-70%
תוצר לא אמור להיות 100% מושלם, 70% זה מה שמספיק כדי שתוצר יהיה נפלא.את התיקונים האחרונים ניתן לעשות אחר כך.
כדאי לקחת בחשבון גם את כלל ה-80/20 שאומר ש-20% מהמאמצים שלך יביאו לתוצאה של 80%. כל מאמץ מעבר לכך לא יגרום לשינוי משמעותי בתוצאה.
דוגמא אישית עלי ועל הפרפקציוניזם שלי: כאשר אני מצלמת תמונות לבלוג אני אחר כך עורכת אותן בתוכנת עריכה ויש שם דרך למיין אותם לפי מספר כוכבים מ-1 עד 5 כלומר את מדרגת את התמונות שלך מ-1 עד 5 ולאחר מכן עורכת נניח רק את אותן תמונות שידרגת מעל 3 כוכבים.
שמתי לב ממש לא מזמן שהתחלתי לנתח את הפרפקציוניזם שלי שאין לי אף לא תמונה אחת שדירגתי 5. כולן היו בין 1-4. מטורף לא?! הביקורתיות שלי לא נתנה לי לתת ציון 100 לאף אחד מהתמונות. מרגישות אותו הדבר?
